הידרונפרוזיס - התרחבות הכליה

ככלל, הידרונפרוזיס בעובר אינו עובר בתורשה מהאם או מהאב, ואינו נגרם בשל דבר שהאם עושה (או אינה עושה) במהלך ההיריון. למעשה, התרחבות אגן הכליה נחשבת לממצא שכיח אצל עוברים (2%-4%) בבדיקות האולטרסאונד שאותן עוברות נשים במהלך הריונן.

המועד השגרתי הראשון בו תיבדקנה כליותיו של העובר יהיה בסקירת המערכות המוקדמת – במהלכה, יאובחן מיקומן של שתי הכליות ויוודאו כי הן תואמות (מבחינת גודלן ומראן) את הנתונים בהתאם לשבוע זה. בסריקה זו ימדדו גם אגני הכליות, ועל פי גודלם וגיל ההיריון ניתן יהיה לקבוע האם קיימת בהם הרחבה, האם הרחבה זו הינה בצד אחד או בשניהם ומה חומרתה.

רוב המקרים המאובחנים במהלך ההיריון אינם נגרמים בשל "בעיה" כלשהי אצל העובר והם עשויים לחלוף כלעומת שבאו. במקרים אחרים, הידרונפרוזיס אצל עובר עלול להיגרם בשל הצרה במוצא אגן כליה או הצרה בכניסת השופכן לשלפוחית השתן (במקרה זה בבדיקת האולטרסאונד תאובחן גם התרחבותו של השופכן ה). אופציה נוספת שאף היא עלולה לגרום למצב זה היא ריפלוקס כלייתי (מצב בו השתן אינו זורם אל השלפוחית, אלא "חוזר" ממנה אל הכליה).

לרוב, במקרים של הידרונפרוזיס טרום לידתי, לא תוצע התערבות כירורגית והמצב יצריך מעקב בלבד. מעקב זה ימשיך ללוות את העובר לאחר לידתו, ובמידה ותידרש התערבות כירורגית, הניתוח, לרוב, יבוצע לאחר הגיעו של התינוק לגיל שישה חודשים.