סרטן שלפוחית השתן נפוץ בקרב נשים וגברים כאחד. אבחון בשלבים מוקדמים של המחלה, היצמדות למעקב נכון וטיפול מונע נגד התקדמות הגידול והישנותו מאפשרים אורך חיים ואיכות חיים טובה.
סרטן שלפוחית השתן נפוץ בקרב נשים וגברים כאחד, וברגע שהוא מופיע, קשה להיפטר ממנו, והוא להישאר במשך שנים רבות. לסרטן שלפוחית שתן יש דרגות שונות של אלימות: בעוד שאצל אדם אחד הסיכון להתקדמות המחלה ולהישנותה הוא נמוך, אצל אדם אחר יכול להיות מהלך המחלה אלים ולהתבטא בהישנויות רבות ואף בהתקדמות למחלה גרורתית. אבחנה, טיפול ומעקב נאותים מביאים לגילוי מוקדם של ההישנויות ומאפשרים איכות חיים טובה.
מהו בעצם סרטן שלפוחית השתן?
כדי להבין מהו סרטן שלפוחית השתן יש להבין מעט את האנטומיה של שלפוחית השתן. אחד ממרכיביה של מערכת השתן הוא רירית המצפה את השלפוחית, את השופכנים, את אגן הכליה וחלק מהשופכה.
הרירית הזאת נקראת אפיתל מעבר (transitional cell). סרטן אפיתל המעבר נקרא Transitional Cell Carcinoma, והוא יכול להימצא בכל מקום שבו יש אפיתל מעבר, אך ברוב המקרים (95%) מתגלה הסרטן בשלפוחית השתן, ומכאן שמו: סרטן שלפוחית השתן.
הרופאים מבדילים בין שני סוגים של סרטן שלפוחית השתן:
• סרטן שלפוחית שטחי: תאי הגידול מופיעים באפיתל המעבר בלבד ואינם חודרים מעבר לכך.
• סרטן שלפוחית חודרני: תאי הגידול חדרו מעבר לרירית השלפוחית והם נמצאים בשריר שמכווץ את השלפוחית בזמן השתנה.
מהי שכיחותו של סרטן שלפוחית השתן?
סרטן שלפוחית השתן נפוץ פי שלושה בקרב גברים מאשר בקרב נשים. מדובר בסרטן הרביעי בשכיחותו בגברים אחרי סרטן הערמונית, סרטן הריאות וסרטן המעי. לעומת זאת, בקרב נשים מדובר בסרטן השמיני בשכיחותו – וזאת בהתייחס למקרים חדשים מדי שנה. כשמדובר באנשים שחיים עם המחלה, השכיחות של סרטן שלפוחית השתן עולה: הוא שני בשכיחותו בקרב הגברים ורביעי בקרב הנשים.
שכיחות המחלה עולה גם עם העלייה בגיל. הגיל הממוצע שבו מאבחנים לראשונה סרטן שלפוחית השתן הוא 68.
אפשר לחיות עם סרטן שלפוחית השתן?
ברוב המקרים מגלים את המחלה בשלב מוקדם, כאשר המחלה שטחית, ולכן מספר רב של אנשים חיים עם המחלה. לדוגמה, בארצות־ברית דוּוח ב־2009 על 70 אלף מקרים חדשים שהצטרפו אל 600 אלף האנשים שחיים עם המחלה. באירופה חיים כמיליון אנשים עם סרטן שלפוחית השתן, ובשאר העולם – כמיליון אנשים נוספים.
שיעור סרטן שלפוחית השתן נמצא במגמה של עלייה מתמדת. בארצות־הברית דוּוח כי בין 1985 ל־2000 נרשמה עלייה בשיעור של 33% במספר המקרים החדשים. המגמה הזאת נובעת כנראה מהזדקנות האוכלוסייה ומההשפעה של גורמים סביבתיים.
מהם גורמי הסיכון לסרטן שלפוחית השתן?
• עישון הוא גורם הסיכון מספר אחת לסרטן שלפוחית השתן. ידוע שקיימת התאמה בין כמות העישון לחומרת המחלה, לפוטנציאל החדירות שלה ולמספר ההישנויות. הפסקת עישון לאחר גילוי ראשוני של המחלה יכולה להפחית את מספר ההישנויות. בערך 50% מהאנשים שחלו בסרטן שלפוחית השתן הם מעשנים בהווה או עישנו בעבר.
• חשיפה לחומרים מסרטנים הנמצאים בתעשיות הצבעים, הגומי, מוצרי הדלק, הדיו והטקסטיל.
• קיים קשר גנטי במשפחות שבהן השכיחות של הסרטן הזה גבוהה יותר באוכלוסייה הכללית. עדיין לא נקבע בוודאות הקשר הגנטי המדויק.
• חשיפה לקרינה מייננת לאגן וסוגים מסוימים של טיפולים כימותרפיים (ציקלופוספמיד) הם גורמי סיכון. סרטן שלפוחית השתן יכול להופיע שנים רבות אחרי החשיפה.
הרופאים מעריכים כי בערך 80% מהמקרים של סרטן שלפוחית השתן קשורים לחשיפה לגורמים סביבתיים. העובדה הזאת מרמזת על כך שייתכן כי קיימת דרך למנוע את הסרטן הזה או לפחות להפחית את הסיכון ללקות בו.
כיצד מאבחנים סרטן שלפוחית השתן?
התסמין הקלאסי שמופיע בכ־80% מהמקרים של סרטן שלפוחית השתן הוא דם בשתן. מדובר לרוב בדם בכמות גדולה הגורם לשתן להיראות ורוד או אפילו אדום.
30%-20% מהלוקים בסרטן שלפוחית השתן עלולים לסבול מתסמינים שונים בדרכי השתן כמו צריבה, דחיפות או תכיפות במתן שתן. עם זאת, התסמינים האלה נפוצים הרבה יותר במצבים שפירים כמו זיהום בדרכי השתן, הגדלה שפירה של הערמונית ואבנים בדרכי השתן.
איך מתייחסים להופעת דם בשתן?
באופן כללי כאשר נמצא דם בשתן ניתן לחלק זאת לשתי קבוצות:
• דם מאקרוסקופי: ניתן לראות שינוי בצבע של השתן לכיוון ורוד־אדום.
• דם מיקרוסקופי: רק בבדיקת שתן במיקרוסקופ (או במקלון) ניתן לראות כדוריות דם אדומות.
נוסף על כך הרופא גם יברר אם יש כאבים (צריבה, דחיפות ותכיפות במתן השתן) שמלווה את הדם בשתן.
על פי הגורמים האלה ניתן לחלק את האנשים שזיהו אצלם דם בשתן לארבע קבוצות:
1. דם מאקרוסקופי ללא כאבים
הקבוצה הזאת אמורה לעבור בירור מלא כדי לשלול את האפשרות של סרטן שלפוחית שתן.
דם מאקרוסקופי המלווה בכאבים
הסיבות הנפוצות לכאבים במקרים האלה הן זיהום בדרכי השתן ואבנים בדרכי השתן.
דם מיקרוסקופי ללא כאבים
אם נעשה בדיקת שתן באוכלוסייה בריאה, נמצא כמה כדוריות דם אצל שיעור גבוה מהאנשים. ההתייחסות לקבוצה הזאת היא מורכבת, ובמקרים מסוימים יומלץ לעשות בירור להימצאות סרטן שלפוחית השתן.
דם מיקרוסקופי מלווים בכאבים
הכאבים לרוב מתלווים לזיהום בדרכי השתן, לאבנים ולדלקות שונות.
מהן הבדיקות לאבחון סרטן שלפוחית השתן?
כאשר עולה חשד לסרטן שלפוחית השתן (לרוב, כפי שצוין, עקב הימצאות דם מאקרוסקופי בשתן ללא תחושת כאב) נעשות באופן שגרתי כמה פעולות:
1. ציסטוסקופיה. בבדיקה הזאת מחדירים סיב אופטי דק (בדומה לגסטרוסקופיה ולקולונוסקופיה) לשלפוחית השתן ומבצעים סקירה של חלל שלפוחית השתן. אם עולה חשד מהסקירה הזאת, נשלח החולה במועד אחר לעבור ניתוח בהרדמה שבמהלכו מסירים את הממצא כדי לשלוח אותו לבדיקה פתולוגית במעבדה. מהמעבדה תתקבל תשובה סופית אם אכן מדובר בגידול ומהי דרגתו והאם מדובר בגידול חודרני.
2. הדמית כליות ושופכנים. הבדיקה נעשית ברוב המקרים באמצעות CT. מטרת הבדיקה היא לשלול הימצאות של גידולים בכל המקומות הפוטנציאליים שבהם יש אפיתל מעבר.
3. שתן לציטולוגיה: דגימת שתן הנלקחת לבדיקת מיקרוסקופ שבה מחפשים תאים סרטניים. רצוי לעשות את הבדיקה הזאת שלוש פעמים. הבדיקה הזאת מאבחנת רק 40%-20% ממקרי הסרטן, אך אם הבדיקה חיובית, הסיכוי למצוא סרטן במערכת השתן הוא גבוה.
מהן שיטות הטיפול בסרטן שלפוחית השתן?
קודם כול יש להדגיש כי שיטות הטיפול אינן אחידות, ומה שמתאים לאחד לא בהכרח מתאים גם לאחר.
התשובה ההיסטולוגית הניתנת לאחר כריתת הממצא נותנת לנו מידע בנוגע לשני נושאים חשובים:
• מידת החדירה של הגידול (Stage): שטחי או חודרני.
• דרגת ההתמיינות (Grade): באופן כללי מדברים על גידולים שהם בעלי דרגת התמיינות נמוכה וכאלה שהם בעלי דרגת התמיינות גבוהה.
קיימת קבוצה מעט יוצאת דופן של סרטן אפיתל המעבר. מדובר בממצא שטחי שנצפה בציסטוסקופיה כמרבד אדום יותר מהרירית התקינה. הממצא הזה נקרא Carcinoma in situ ונחשב לבעל דרגת התמיינות גבוהה ובעל סיכוי גבוהה להישנות.
נוסף על כך, לצורך הטיפול הרפואי מביאים בחשבון גורמים נוספים: גודל הגידול, מספר הגידולים שנמצאו, האם היו גידולים קודמים ומהו קצב ההישנות.
לאחר שמסכמים את כל המרכיבים השונים, מחלקים את המטופלים לשלוש קבוצות על פי הסיכון להישנות המחלה ולהתקדמותה: נמוך, בינוני וגבוה.
אדם שזיהו אצלו מספר רב של גידולים בעלי דרגת התמיינות גבוהה וחדירה של כל האפיתל נמצא בקבוצה של הסיכון הגבוה.
ואז, אחרי האבחון, איך מטפלים בסרטן שלפוחית השתן?
90%-70% מהמקרים של סרטן שלפוחית השתן הם שטחיים, וכדי לטפל בהם יש להסיר את הגידול. הכריתה נעשית באמצעות מכשירים זעיר פולשניים המוחדרים דרך השופכה, ואין צורך לפתוח את הבטן. בכל פעם שישנה הישנות, כורתים את הגידול.
האם יש דרכים למנוע הישנות של סרטן שלפוחית השתן?
ניתן לעשות שטיפות המוחדרות לשלפוחית. השטיפות האלה מיועדות למנוע הישנות של המחלה, וייתכן שהן גם מונעות את התקדמות המחלה.
מטרת השטיפות היא לגרום לתגובה מקומית בשלפוחית השתן ובכך להקטין את שיעור ההישנות.
שטיפות BCG: מדובר בחיידק שחפת מוחלש הגורם לתגובה חיסונית מקומית בשלפוחית השתן. על פי מחקרים שונים, הטיפול הזה מפחית את שיעור ההישנות של סרטן שלפוחית השתן מ־70% ל־40%.
שטיפות MMC: תרופה כימותרפית המוחדרת לשלפוחית השתן. היתרון הגדול של השטיפה הזאת הוא שנחסכות מהמטופל רוב תופעות הלוואי .
Synergo: טיפול שפיתח פיזיקאי ישראלי. הטיפול משלב שטיפת MMC עם חימום הדפנות של שלפוחית השתן באמצעות גלי רדיו. הטיפול ניתן בעיקר במקרים שבהם הגידול חזר למרות טיפולים קודמים בשטיפת BCG.
איך מטפלים בסרטן חודרני?
הטיפול המקובל במקרים של סרטן חודרני הוא כריתה של שלפוחית השתן. במקרים מסוימים ממליצים על כימותרפיה לפני הכריתה או אחריה.
מהו מעקב ציסטוסקופי?
לסרטן שלפוחית השתן יש נטייה להישנויות, ולכן המטופלים נכנסים למעקב שנעשה אחת לתקופה מסוימת באמצעות בדיקות ציסטוסקופיה. יש הממליצים לעשות ציסטוסקופיה בכל שלושה חודשים במשך השנתיים הראשונות ולאחר מכן פעם בחצי שנה, אך יש גם המלצות אחרות.
ד"ר עמוס נאמן הוא מומחה באורולוגיה ובאורולוגיית ילדים ומשמש רופא בכיר במחלקה האורולוגית במרכז רפואי מאיר מקבוצת כללית.
