הגדרה – אשך טמיר ניתן בכל מקרה שהאשך אינו נמצא במקומו בטבעי בשק האשכים. האשך יכול להיות בכל מקום על ציר הנדידה בין חלל הבטן לשק האשכים ( גבוהה בחלל הבט, נמוך בחלל הבטן, במפשעה , בכניסה לשק אשכים ) לעיתים נדירות יותר האשך יכול להיות ממוקם לא לאורך ציר נדידה זה.
בעברית מצב זה נקרה אשך טמיר או אשך תמיר (אין הבדל מהותי בין שני מצבים אלו). בלועזית נקראה undescended testis או cryptorchidism.
שמות נוספים המשויכים למיקום האשך אך אינם נחשבים לאשך תמיר הם אשך נייד , אשך רטרקטילי, אשך מובילי , retractile testis , mobile testis. מצבים אלו לא מחייבים התערבות ניתוחית ומצריכים מעקב בלבד.
במאמר זה נתיחס למצבים השונים של אשכים טמירים , האבחנה , ההשלכות והטיפול.
התפתחות תקינה ונדידה של אשכים – לכל עובר נוצרות שתי בלוטות שבעתיד, גונדות (gonads) יהפכו לשחולת או אשכים בהתאם למין העובר. כבר בתחילת ההריון נקבע מין העובר. במידה ומדובר בנקבה (XX) אותן גונדות יתפתחו לשחלות וייצרו ביציות, במידה והועבר ממין זכר הגונדות יעברו שינוי והתמינות לאשכים ובעתיד ייצרו תאי זרע. כבר בשליש הראשון של ההריון האשכים מתחילים למדוד כלפי מטה, בסוף השליש הראשון האשכים עדיין בחלל הבטן סמוך מאוד ליציאה לכיוון תעלת המפשעה. בשליש השני והשלישי להריון האשכים משלימים את תהליך הנדידה ועוברים את תעלת המפשעה ומתמקמים בשק האשכים. כאשר האשך לא השלים מסלול נדידה מופלא זה מסיבה כלשהיא אז מתקבל מצב של אשך טמיר.
שכיחות – קיימים מספר רב של מאמרים בנושא. נראה כי בזמן הלידה 3-4% מהבנים נולדים עם אשך תמיר, מספר כה גבוהה של בנים עם אשך טמיר הוא בעצם המום השכיח ביותר בדרכי השתן והמין. נראה שבמחצית הראשונה לחיים חלק גדול מאשכים אלו עדיין ישלים את מסלול הנדידה שלו כך שלקראת גיל שנה בין 0.7-1.5% מהבנים יהיו עם אשכים טמירים. כלומר בערך 70% מהתינוקות עם אשך טמיר בסופו של דבר האשך יגיע למקומו התקין ולא יהיה צורך בהמשך טיפול.
לפי מחקרים ומכתבי עמדה של איגוד רופאי הילדים האמריקאים AAP , נאמר שבמידה ואשך לא הגיע למקומו בשק האשכים עד גיל חצי אז הסיוכי שירד נמוך מאוד , ולכן ממליצים על ניתוח לקיבוע האשך עד גיל שנה, וזאת כדי להפחית את שיעור ההשלכות השליליות שנגרם עקב אשכים טימירים אותם נפרט בהמשך.
מי נמצא בגורם סיכון לאשך טמיר : פגים , תינוקות בנולדו במשקל נמוך (פגים או לידות בזמן תקין), תאומים, ילדים שלהם קרוב משפחה (אבא, אח) עם אשך טמיר, תינוקות שהאמא היתה חשופה לתכשירים אסטרוגנים בזמן הריון , ילדים שההריונות הושגו בהפריות.
בשנים האחרונות יש עדות ברורה לכך שמספר הילדים שבסופו של דבר עובר ניתוח לקיבוע אשכים טמירים 2.4-4% הוא גבוהה משמעותית ממספר הילדים שחשבו שיש להם אשך טמיר 0.7-1.5%. איך מסבירים נתון כזה.
נראה שחלק בלתי מבוטל של הניתוחים לקיבוע אשך טמיר נעשים בילדים שהם היה תיעוד ברור לכך שבשלב מסוים רופא שבדק אותם חשב שהאשכים תקינים בשק האשכים ובגיל מאוחר יותר 4-7 שנים "פתאום" האשך הפך להיות תמיר. מצב זה נקרא אשך תמיר "נרכש", acquired undescended tesits, ascending testis. כאשר בחנו ילדים אלו נראה שאלו אותם ילדים שבעבר הוגדרו כאשכים ניידים , או ילדים שבעבר היה להם בקע באותו צד של האשך הטמיר או ניתוח קודם במפשעה ועם השנים האשך "נדד" למפשעה עד שקיימת אינדיקציה לביצוע ניתוח לקיבוע אשכים.
