ציסטוסקופיה (Cystoscopy)

ציסטוסקופיה היא הליך המאפשר לאורולוג לאבחן ולטפל במגוון מצבים הקשורים לדרכי השתן ולשלפוחית השתן. ציסטוסקופיה נעשית תוך שימוש במכשור זעיר ללא ביצוע חתך ניתוחי. במהלך הבדיקה הרופא משתמש בציסטוסקופ – מכשיר דמוי טלסקופ המכיל סיב אופטי ומצלמה ותעלה דרכה ניתן להזרים מים ולהחדיר ציוד ניתוחי לביצוע פעולות שונות. ישנם שני סוגי מכשירים – האחד גמיש והשני קשיח. סוג המכשיר נקבע לפי סוג הבדיקה, אבחנתית או ניתוחית. ציסטוסקופיה היא הליך פשוט המבוצע ללא תופעות לוואי מיוחדות, היא אפקטיבית מאוד כאמצעי אבחנתי ומשתמשת גם כגישה ניתוחית זעיר פולשנית יעילה ובטוחה.

מה היא ציסטוסקופיה אבחנתית? מה היא ציסטוסקופיה ניתוחית?

כאמור, בדיקת הציסטוסקופיה יכולה להיעשות על מנת לצפות בדרכי ושלפוחית השתן ולאפשר לאורולוג לאבחן מצבים שונים המשפיעים על איברים אלו (פירוט על מתי עושים ציסטוסקופיה בהמשך). זו היא ציסטוסקופיה אבחנתית. היא תעשה תוך שימוש בציסטוסקופ גמיש ללא החדרת ציוד נוסף. ציסטוסקופיה ניתוחית היא הליך כירורגי זעיר הנעשה תוך שימוש בציסטוסקופ על מנת להחדיר ציוד ניתוחי ולבצע פעולות שונות מעבר לצפיה ואבחון למשל, הסרה של גידול קטן בשלפוחית השתן, לקיחת ביופסיה, סילוק אבנים בדרכי השתן וכדומה. ההליך האבחנתי יעשה באלחוש ואילו ההליך הניתוחי בסדציה, הרדמה מקומית ובמקרים מסוימים הרדמה כללית.

מתי עושים ציסטוסקופיה?

ציסטוסקופיה עושים כדי לאבחן, לעקוב אחר ולטפל במגוון מצבים בשלפוחית השתן ודרכי השתן. אורולוג ימליץ על ציסטוסקופיה בגברים ובנשים במקרים הבאים:

לאיתור הגורם לתסמינים שונים כגון: דם בשתן, בריחת שתן, מתן שתן תכוף, כאבים במתן שתן, דלקות חוזרות, אצירת שתן, צריבה בשתן וכאשר בדיקות אחרות לא הראו גורם ברור או הצביעו על סיבה לתופעות שדורשת ביצוע בדיקה מקיפה יותר.
אבחון גידולים בשלפוחית השתן וביצוע מעקב אחריהם.
אבחון סרטן שלפוחית השתן.
אבחון וטיפול בהיצרות השופכה.
אבחון וטיפול באבנים בדרכי השתן.
ביצוע פעולות בשופכנים.
כדי לבחון את מצב השלפוחית ודרכי השתן טרם ניתוחים באזור או לבצע הערכה של תוצאות ניתוח אחרי שאחד בוצע.

האם ישנן הכנות מיוחדות לבדיקה?

ציסטוסקופיה היא הליך פשוט יחסית לבדיקות פולשניות אחרות והיא לא כוללת הכנות מיוחדות. כשבועיים לפני המועד המתוכנן של הבדיקה, הרופא יבקש לערוך בדיקת שתן על מנת לוודא שאין זיהום במערכת השתן, אם יתגלה זיהום על המטופל לקחת טיפול אנטיביוטי למיגור הדלקת ולעשות בדיקה נוספת שבוע לפני ההליך. במקרים מסוימים האורולוג יכול להמליץ על טיפול אנטיביוטי מונע לפני הבדיקה. בנוסף, האורולוג עשוי לבקש ממי שנוטל מדללי דם להפסיק לפני הבדיקה או לעבור לתרופות אחרות.

כאשר הבדיקה נעשית תחת אלחוש מקומי אין צורך להיות בצום. עבור מטופלים שיעברו ציסטוסקופיה בסדציה או הרדמה מלאה יינתנו הוראות מדויקות לגבי משך הצום, לרוב צום של 6 שעות מספיק. בהתאם לאופי הבדיקה, ייתכן ותתבקשו לשתות כמות גדולה של מים לפני הבדיקה אך כאמור, הוראות מדויקות יינתנו לכל מטופל באופן אישי.

איך נעשית הבדיקה?

הבדיקה נעשית בשכיבה, המטופל יתבקש להסיר את בגדיו התחתונים (או להחליף לבגדי חדר ניתוח אם הבדיקה נעשית בבית חולים) ולשכב על מיטת חדר הטיפולים. מכיוון שהרופא זקוק לגישה לאזור אברי המין, הבדיקה תעשה בפיסוק רגליים (בדומה לבדיקה גניקולוגית). לאחר מכן הרופא (או מרדים) ירדים את האזור לפי סוג ההרדמה שנקבעה מראש. את סוג ההרדמה בוחרים על פי סוג ההליך המדויק, המכשור שרופא ישתמש בו והעדפות המטופל.

ציסטוסקופיה אבחנתית נעשית עם ציסטוסקופ גמיש והבדיקה אורכת כ-15 דקות בלבד, לעיתים אפילו פחות. במקרים אלו נהוג להשתמש במשחה מאלחשת ללא הרדמה נוספת. במידה והמטופל סובל מחרדה מן ההליך או שמדובר על שימוש בציסטוסקופ קשיח והליך ארוך יותר ניתן לעשות סדציה (טשטוש דרך הוריד), הרדמה ספינאלית או אפידורלית (בזריקה לאזור הגב) ואפילו הרדמה כללית בחדר ניתוח בבית חולים (לא נפוץ אך אפשרי).

הבדיקה עצמה תתחיל לאחר שההרדמה החלה את פעולתה. הרופא יחדיר את המכשיר אל השופכה ולאחר מכן לשלפוחית השתן. בגברים פתח השופכה נמצא בקצה הפין ואילו בנשים מעל לפתח הואגינלי. פעולה זו נעשית תוך כדי הזרמת מים סטריליים לאזור כדי לאפשר ראות טובה. את מהלך הבדיקה רואים על גבי הצג של המכשיר או על גבי מסך טלוויזיה בחדר הבדיקה. הרופא יבחן ויבדוק את מצב דרכי השתן והשלפוחית ויחפש ממצאים חריגים בהתאם לצורך הראשוני של הבדיקה. במהלך ציסטוסקופיה עם מכשיר קשיח הרופא יוכל גם להתייחס לממצאים מידית, למשל לסלק אבנים קטנות, לקחת ביופסיה, ללכוד קרישי דם ועוד. הבדיקה כולה נמשכת כ-20 דקות, במידה ויש צורך לעשות פעולות נוספות ייתכן שהיא תמשך זמן רב יותר.

למה לצפות לאחר הבדיקה?

כל עוד חומרי ההרדמה משפיעים לא צפויה אי נוחות. לאחר התפוגגות ההרדמה, תיתכן אי נוחות באזור הבטן התחתונה, תחושת לחץ, צריבה באזור הבדיקה וצורך לתת שתן לעיתים קרובות. כמו כן, ייתכן דימום קל במתן שתן. תופעות אלו אינן מהוות סיבה לדאגה ויחלפו לאחר כ-24 שעות ועד כמה ימים.

מהן ההנחיות לאחר הבדיקה?

אין צורך לשנות דבר בשגרת החיים וניתן לחזור לעבודה ופעילות כבר למחרת. במידה וההליך נעשה באלחוש מקומי בלבד אפשר לנהוג מיד עם תום ההליך, אין הגבלה באכילה או שתייה או כל פעילות אחרת אם כי מומלץ בכל מקרה לא להתאמץ יתר על המידה ולפחות עד הבוקר, לנוח. במידה ובוצעה הרדמה בטשטוש, בזריקה ספנאלית או אפידורלית או הרדמה מלאה יש לדאוג למלווה שיחזיר את המטופל לביתו בשל תופעות לוואי אפשריות כמו חולשה קלה ברגליים, סחרחורת וכאבי בטן. כאשר המטופל מרגיש שהוא יכול, אפשר לשתות ולאכול כרגיל (אחרי הרדמה כללית, בדרך כלל לוקח כשעה-שעתיים).

ציסטוסקופיה - המלצות מטופלים

"עברתי הליך של ציטוסקופיה והסרת ממצא. הופנתי לפרופ' נאמן על ידי הצוות הרפואי שמלווה אותי בקהילה עקב חשש גדול מהליכים אלה. קיבלתי מפרופ' נאמן וצוותו טיפול סבלני ומקצועי הן בפגישות הייעוץ והן בבית החולים בו עברתי את ההליכים."

"הגענו לפרופ' עמוס נאמן לפני שנתיים בהמלצות חמות מהרופא משפחה שלנו . עמוס רופא בחסד עליון סבלני אדיב ומקצועי ברמות. אנחנו סופר ממליצים עליו הוא נדיר !! "

"קיבלתי המלצה על פרופ' נאמן מהאורלוג שלי בקופת חולים קראתי המלצות עליו שהיו מצוינות. וכמו ההמלצות הופתעתי לגלות רופא מקסים, אנושי, בקיא בהליך הרפואי. לא נתקלתי הרבה ברופאים כאלו. הוא אדיב, ישר, מבין ומדבר איתך בגובה העיניים. כל הצוות שעובד עמו שירותי בצורה בלתי רגילה. אני ממליצה עליו ללא היסוס."

האם ישנן תופעות לוואי לציסטוסקופיה? סיכונים כלשהם?

ציסטוסקופיה היא הליך בטוח מאוד עם מעט מאוד סיכונים, אחוזי הצלחה גבוהים ואי נוחות מינימלית למטופל. תופעות הלוואי לאחר ההליך כוללות אי נוחות או כאב, תכיפות במתן שתן, תחושת צריבה קלה ובמקרים נדירים יותר דימום קל בשתן. כל אלו צפויות לעבור תוך 24 שעות עד כמה ימים. עם זאת, כמו כל הליך פולשני הנעשה בדרכי השתן, כך גם כאן ישנו סיכוי נדיר לזיהום, פגיעה ברקמות וקריש דם. למרות שמדובר במצבים מאוד נדירים חשוב להיות ערים לתסמינים העלולים להעיד על הצורך לפנות להערכה רפואית. אלו כוללים למשל חום מעל 38.5 מעלות (ללא תסמיני מחלה), דימום, צריבה או כאב שמתגברים במהלך 48 שעות מן ההליך ועצירת שתן ליותר מ-5 שעות. בכל מצב בו מטופל לאחר ציסטוסקופיה מרגיש כי דבר מה אחר אינו כשורה מומלץ להגיע לקבלת הערכה רפואית.

תוך כמה זמן מקבלים את התוצאות?

סיכום כתוב של הבדיקה ניתן לקבל לאחר סיומה. הרופא יסביר את שראה ובחן במהלך הבדיקה ויספק דו"ח בדיקה מפורט. אם הציסטוסקופיה כללה ביופסיה לרוב התשובה מגיעה עד חודש.

טיפולי המשך לאחר קבלת תוצאות הציסטוסקופיה

בהתאם לממצאים של הבדיקה, האורולוג יקבע תכנית טיפול. טיפולים כוללים למשל שטיפה של השלפוחית למיגור דלקת לא זיהומית, סילוק אבנים בדרכי השתן במגוון שיטות (בהתאם לגודלן, מיקומן ופרמטרים נוספים) ועוד. במידה וממצאי הבדיקה הצביעו על נוכחותו של גידול ממאיר (סרטני), יחד עם אונקולוג, האורולוג ימליץ על המשך פעולה כולל כריתת הגידול, טיפול כימותרפי וטיפולים נוספים.

תשובות לשאלות נפוצות:

האם ציסטוסקופיה כואבת?

כדי להקל על המטופל בזמן הבדיקה ציסטוסקופיה נעשית תחת אלחוש או הרדמה. מכיוון שהבדיקה נעשית באזור רגיש היא עלולה לגרום לאי נוחות, תחושת לחץ או צריבה. כמובן שתחושות אלו הן אינדיבידואליות וכל מטופל חווה אותן בעוצמות שונות. מי שחושש מכאב בזמן הבדיקה או חווה לחץ וחרדה טרם בדיקות רפואיות באופן כללי, חשוב שישתף את הרופא המטפל כדי שזה יוכל להציע פתרונות שיעזרו לעבור את הבדיקה בקלות רבה יותר (למשל לעבור את ההליך בטשטוש בנוכחות מרדים, תרופת הרגעה קלה טרם הכניסה לחדר הבדיקה וכד').

האם ציסטוסקופיה נעשית בהרדמה כללית?

סוג ההרדמה נקבעת לרוב על פי סוג הציסטוסקופיה. ציסטוסקופיה אבחנתית בעזרת ציסטוסקופ גמיש נעשית בדרך כלל עם משחה מאלחשת בלבד. הסיבה לכך היא שההליך אמנם כרוך באי נוחות מסוימת אך הוא אינו כואב ומרבית האנשים לא זקוקים להרדמה נוספת. ציסטוסקופיה בעזרת ציסטוסקופ קשיח נוטים לעשות בהרדמה מקומית או אזורית מכיוון שההליך עשוי לכאוב. במידת הצורך ניתן לעבור ציסטוסקופיה גם בהרדמה מלאה.

מה היא בדיקת חתך קפוא?

בדיקת חתך קפוא היא בדיקה המאפשרת איתור תאים סרטניים תוך כדי הליכים כירורגיים ואבחנתיים. הבדיקה נעשית על דגימה שנלקחת במהלך הפרוצדורה. את הדגימה שולחים למעבדה בה פתולוג פורס אותה לפרוסות דקות, מקפיא אותה ובוחן אותה תחת המיקרוסקופ להימצאותם של תאים סרטניים. היתרון הגדול בבדיקת חתך קפוא היא תשובה מהירה מאוד תוך כדי ההליך הניתוחי או האבחנתי המאפשרת לרופא להחליט החלטות בזמן אמת בדבר הסרה של רקמות החשודות כסרטניות. בבדיקה זו נעזרים למשל כדי לקבוע שוליים של גידול סרטני להסרה מדויקת של הרקמות הנגועות מבלי לפגוע ברקמות בריאות.

צרו קשר

פרופ' עמוס נאמן

אורולוג פרטי מומחה ומנתח בכיר מנהל מחלקה אורולוגיה בביה"ח מאיר

פרופסור עמוס נאמן

אורולוג פרטי, מומחה בכירורגיה אורולוגית ומנהל מחלקת אורולוגיה בבית החולים מאיר בכפר סבא.