מצד אחד, היא אחראית לייצור נוזל הזרע והיא חיונית לתפקוד הגבר. מצד אחר, בגיל מבוגר היא גורמת לאי־נוחות. כל מה שחשוב לדעת על הגדלה שפירה של הערמונית.
בלוטת הערמונית (פרוסטטה) נמצאת באזור של צוואר שלפוחית השתן והיא חובקת את השופכה (הצינור שמוביל את השתן משלפוחית השתן). בסביבות גיל 35 מתחיל שינוי במבנה התאים של הערמונית, והיא מתחילה לגדול בהדרגה. קצב צמיחתה שונה מגבר לגבר ומושפע מתנאים סביבתיים והורמונליים.
הערמונית נוטה לצמוח לתוך חלל השופכה, ולכן היא עלולה במשך הזמן לגרום לחסימה במוצא שלפוחית השתן.
מהי הגדלה שפירה של הערמונית?
יש הגדרות למבנה התאים של בלוטת הערמונית, יש הגדרות לגודל הערמונית, ויש הגדרות לתסמינים שמתלווים לערמונית המוגדלת. בדרך כלל נוטה האורולוג להתייחס בעיקר לחומרת התסמינים הנגרמים עקב הגדלת הערמונית.
האם הגודל של הערמונית קובע?
אחת השאלות הנפוצות של גברים שפוקדים את האורולוג נוגעת לממדי הערמונית כפי שעולים מבדיקת האולטרסאונד. לא אחת נתקלים בגבר שהערמונית שלו קטנה, אך הוא סובל מתסמינים רבים של ערמונית מוגדלת, כמו קושי רב לתת שתן עד כדי עצירת שתן. הגברים האלה זקוקים לטיפול. לעומת זאת יש גברים שהערמונית שלהם גדולה מאוד, אך הם לא סובלים מתסמינים כלשהם. בגברים האלה אין צורך לטפל.
בשורה התחתונה: אין טבלאות המציגות ערכי נורמה לגודל תקין של הערמונית לפי גיל, ולכן הגודל של הערמונית אכן לא תמיד קובע.
לאילו תסמינים יכולה לגרום ערמונית מוגדלת?
ניתן לחלק את התסמינים לשתי קבוצות עיקריות:
• תלונות שקשורות לחסימה של מוצא שלפוחית השתן: התלונות האלה נובעות מעצם החסימה המכנית של השופכה. הן באות לידי ביטוי בתסמינים הבאם: תחושת קושי לתת שתן, זרם שתן חלש ומקוטע עד כדי עצירת שתן מוחלטת, תחושת חוסר התרוקנות, היסוס התחלתי (לוקח זמן בין הופעת הרצון הראשוני להטיל שתן ועד שהשתן יוצא בפועל) וטפטוף סופי (הישארות כמה טיפות לאחר סיום ההשתנה).
• תלונות איריטטיביות: דחיפות ותכיפות במתן שתן, נוקטוריה (קימה בלילה כדי להטיל שתן), נפח מילוי קטן של שלפוחית השתן. התסמינים האלה נגרמים בגלל שינויים בשריר של שלפוחית השתן בעקבות חסימה של מוצא שלפוחית השתן או ללא קשר לערמונית מוגדלת (למשל, בגלל בעיות עצביות, תרופות או מחלות רקע כמו סוכרת, אי־ספיקת כליות ומחלת לב).
האם הגדלה שפירה של הערמונית היא תופעה נפוצה?
כל גבר יסבול בשלב זה או אחר של חייו מתסמינים הקשורים לערמונית. בגיל 50 יסבלו מערמונית מוגדלת כ־30% מהגברים; בגיל 70 – כ־60% יסבלו מכך ובגיל 90 – כמעט 100% מהגברים.
אומנם רוב הגברים יסבלו מכך, אך לא כולם יפנו לטיפול. בגיל 60 כ־15% מהגברים יטופלו בתרופות או בניתוח, בגיל 70 – כ־25% מהגברים יקבלו טיפול, ובגיל 80 – כ־40%.
על פי מחקרים שונים, התסמינים הנגרמים מערמונית מוגדלת הולכים ומחמירים עם הגיל. נוסף על כך, שיעור הסיבוכים שנגרמים עקב החסימה הכרונית עולה אף הוא עם השנים.
איך מטפלים בהגדלה שפירה של הערמונית?
בעבר נועד הטיפול המסורתי בעיקר להפחית את התסמינים. היום, בזכות קבוצות תרופות חדשות והודות לניתוחים זעיר־פולשניים, שמים דגש לא רק על הפחתת התסמינים, אלא גם על בלימת קצב גדילתה של הערמונית ועל שיפורה של איכות החיים.
אפשרויות הטיפול המרובות שקיימות כיום מצריכות התאמה פרטנית של טיפול לכל מטופל.
מהם הסיבוכים היכולים להיגרם מהגדלה של הערמונית?
בתחילה מופיעים התסמינים האופייניים. עם הזמן יכולים להופיע סיבוכים המצריכים לעיתים התערבות דחופה. כמה מהסיבוכים יכולים לגרום לפגיעה בלתי הפיכה בתפקוד של הכליה ושל שלפוחית השתן. הסיבוכים הם:
• עצירת שתן חריפה או כרונית – מה שמחייב ניקוז של שלפוחית השתן בקתטר.
• אי־ספיקה של הכליות – מה שמחייב ניקוז של שלפוחית השתן. לעיתים המצב הזה אינו הפיך.
• זיהומים חוזרים בדרכי השתן.
• הופעת דם בשתן (המטוריה).
• היווצרות אבנים בדרכי השתן.
• אי־שליטה במתן שתן ודליפת שתן.
הטיפול היעיל ביותר באותם סיבוכים הוא מניעתם מלכתחילה.
אני סובל מהתסמינים. איזו בדיקה עליי לעבור?
הבירור נועד לגלות את הסיבה לתסמינים, להעריך את חומרתם ולהתאים את הטיפול. הערכה ראשונית והיסטוריה רפואית מפורטת שכותבים רופא המשפחה או אורולוג הן אבן היסוד בבירור. בהמשך צפויה בדיקה גופנית שכוללת בדיקה רקטלית להערכת גודל הערמונית ולגילוי מוקדם של סרטן הערמונית. לאחר מכן עושים בדיקת שתן ובדיקת דם לגילוי רמות ה־PSA.
נוסף על כך ישיב המטופל על שאלון שנועד להעריך את חומרת התסמינים. במקרים מסוימים מומלץ לרשום יומן השתנה במשך יומיים־שלושה. ביומן הזה מדווחים על פרטים כמו כמה פעמים משתינים ביממה, מהו נפח השתן במשך 24 השעות שלפני הבדיקה ומהו נפח השתן בלילה.
במקרים מסוימים יש צורך בבדיקות נוספות כמו מדידת העוצמה של זרימת השתן, בדיקת אולטרסאונד, מדידת שאריות השתן, בדיקה אורודינמית (של הלחצים בשלפוחית ונפח השלפוחית), בדיקת יציבותו של שריר שלפוחית השתן ובדיקת החסימה במוצא של שלפוחית השתן.
מהו הטיפול המומלץ?
צורת הטיפול צריכה להיות מותאמת לכל מטופל לפי אופי התסמינים, לפי חומרת התסמינים, בהתאם למחלות הרקע ולתרופות הקבועות שהוא נוטל ובהתחשב בהעדפותיו. אפשרויות הטיפול המקובלות מחולקות לשלוש קבוצות עיקריות:
• טיפול התנהגותי, מעקב וטיפולים משלימים.
• טיפול תרופתי.
• טיפול ניתוחי.
האם יש טיפול אלטרנטיבי?
טיפול התנהגותי, מעקב וטיפולים אלטרנטיביים מתאימים לגברים שיש להם תסמינים קלים.
לגברים שסובלים משתן רב בלילה (כמות השתן בלילה גדולה ב־30% ויותר מכמות השתן ביום) מומלץ לשנות הרגלי אכילה ושתייה ולעיתים אף לקבל טיפול תרופתי ספציפי.
במקרים שבהם מדובר בתסמינים קלים בלבד, ניתן לשקול טיפולים אלטרנטיביים שונים או להמשיך במעקב פעם בשנה.
מהן התרופות לטיפול בערמונית מוגדלת?
• תרופות שמבוססות על צמחים ותרופות טבעוניות.
• תרופות מקבוצת חוסמי אלפא כמו קסטרל, אומניק, קרדורל. התרופות האלה פועלות על קולטנים של השריר החלק שנמצאים בצוואר שלפוחית השתן ובסיבי השריר בערמונית המוגדלת.
• תרופות מקבוצת חוסמי אלפא רדוקטאז. בקבוצה הזאת נכללת תרופה בשם אבודארט שמפחיתה את רמת הטסטוסטרון – מה שעשוי להקטין את הערמונית ברבע מהנפח שלה לאחר טיפול של שלושה עד שישה חודשים.
• תרופות אנטיכולינרגיות. בקבוצה הזאת נכללות תרופות כמו נווטרופאן, דטרוזיטול, טוביאס, ספסמקס וויזיקייר. התרופות האלה גורמות להרפיה של שריר שלפוחית השתן – מה שמפחית את התסמינים האיריטטיביים.
מהן שיטות הניתוח המועדפות להסרת ערמונית מוגדלת?
הניתוח היעיל ביותר להסרת ערמונית הוא כריתה אנדוסקופית שלה (TURP). אם הערמונית מאוד גדולה או שישנם מצבים אחרים שמחייבים טיפול – כמו אבנים בשלפוחית או סעיף בשלפוחית – בוחרים בניתוח פתוח לכריתת הערמונית.
בשנים האחרות פותחו כמה אפשרויות נוספות ובהן: כריתת ערמונית בלייזר ואידוי ערמונית באנרגיה של גלי קול.
כיום מבינים האורולוגים שהטיפול בהפרעות בהטלת שתן אצל גברים מורכב בהרבה מכפי שחשבו עד כה. התפתחות של שיטות הדמיה חדשות ושל דרכי טיפול חדשים מצריכה לתת תשומת לב מיוחדת לכל מטופל כדי להתאים לו את הטיפול המיטבי שיביא לשיפור באיכות חייו.
ד"ר עמוס נאמן הוא מומחה באורולוגיה ובאורולוגיית ילדים ומשמש רופא בכיר במחלקה האורולוגית במרכז הרפואי מאיר מקבוצת כללית.
